למרבה הצער, תאונות עבודה אינן נדירות במחוזותינו. מאות רבות של תאונות מתרחשות מדי חודש בחודשו, ולא פעם גורמות לנזקים משמעותיים לעובד, החל בהפסד ימי עבודה ספורים ועד לנכות קבועה שאינה מאפשרת לו להמשיך במקצועו ולהתפרנס בכבוד. לכן, לאחר קרות תאונה עבודה ניתן לפנות בתביעות כנגד גורמים שונים על מנת להשיג פיצוי הולם, ובפרט ניתן לתבוע את הזכויות מול הביטוח הלאומי, מול מעסיק שהתרשל ומול חברת הביטוח הפרטית במידה ומחזיקים בפוליסה המתאימה.

מהי בכלל תאונה עבודה

מובן כי התנאי הראשון של תביעת תאונות עבודה הוא שאכן מדובר בתאונה העומדת בהגדרות המקובלות, ומכאן שקודם כל צריך להבין מה נחשב לתאונת עבודה. ובכן, מבחינת הביטוח הלאומי מדובר בתאונה שקרתה לאדם תוך כדי ועקב העבודה אצל מעסיק או מטעמו, ובמקרה של עצמאי זוהי תאונה שקרתה במהלך ועקב העיסוק במשלח היד.

הבה נבחן מספר דוגמאות בסיסיות. בראש ובראשונה תאונה היא אירוע פתאומי וחד פעמי, למשל נפילה של עובד מסולם או מפיגום, או נפילה של ציוד על עובד באופן שגרם לו לפגיעה. בנוסף, תאונת עבודה יכולה להיות החלקה על שלולית של מים, שמן או חומר אחר, נזק גופני שנגרם עקב שימוש במסור או במכונה, וכדומה.לכך מצטרפות תאונות דרכים המתרחשות בדרך מהבית אל העבודה או מהעבודה אל הבית, וכן נסיעות אל מקומות אחרים (כמו למסעדה בהסדר עם המעסיק במהלך הפסקה, נסיעה בין סניפים של מקום העבודה, נסיעה ללקוח או לספק, וכדומה).

יחד עם זאת, ראוי לציין כי תביעת ביטוח תאונת עבודה עקב תאונת דרכים, עשויה שלא להיות מוכרת במידה והעובד סטה באופן משמעותי מהדרך הרגילה ושלא לצרכי העבודה. למשל, אם העובד החליט במהלך הנסיעה אל העבודה לעשות סטייה משמעותית לצורך קניות אישיות, לבקר חבר, כדי להיכנס לבנק לסידור ענייניו, וכן הלאה. אם אחרי הסטייה חזר העובד אל הדרך הרגילה לעבודה ונפגע במהלכה, המקרה כן ייחשב לתאונת עבודה. בנוסף, סטייה משמעותית מהדרך תיחשב לתאונת עבודה אם נעשתה כדי ללוות ילד עד גיל עשר (או בעל צרכים מיוחדים) למעון או לגן, או סטייה לצורך תפילה במקום ציבורי מוסדר.

מלבד האמור לעיל, עשויים להיות עוד מקרים רבים של תאונות עבודה. למשל, פגיעות שנגרמו לעובד עקב שאיפת עשן או כוויות בשריפה, פגיעה מחפצים עקב שיפוצים שנערכו במקום העבודה, התחשמלות עקב עבודה עם מכשיר או בגין התשתיות במקום, ואף אירוע לבבי או מוחי בגין התרחשות מלחיצה במסגרת העבודה.

עם זאת, במידה והעובד עצמו התרשל (לא פעל לפי הוראות החוק או המעסיק), הרי שמבחינת הביטוח הלאומי אין זו תאונת עבודה. רק אם בגלל התאונה איבד העובד את כושר העבודה לעשרה ימים ומעלה, המקרה אכן ייחשב כתאונת עבודה אפילו אם התרשל. עוד ראוי לציין כי גם במקרים של התרשלות של העובד ניתן לתבוע את המעסיק בגין נזקי גוף, אך ייתכן כי מהפיצויים יופחת סכום מסוים שבאחריות העובד.

איך לפעול אחרי תאונת עבודה

לאחר תאונת עבודה חשוב שלא לבזבז זמן ולפעול במהירות. לא פעם, פונים אל משרדנו עובדים השואלים תוך כמה זמן צריך לדווח על תאונת עבודה, ואנו מסבירים כי את הפנייה אל מחלקת נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי יש לעשות לכל היותר עד שנה מהיום בו קרתה התאונה. יחד עם זאת, עוד הרבה לפני כן צריך לבצע מספר פעולות חשובות.

ראשית, מייד אחרי התאונה יש לדווח עליה למעסיק, כלומר על הנסיבות והתוצאות. המעסיק צריך לספק טופס הפניה לקבלת טיפול רפואי בל/125, ואילו עובד עצמאי צריך למלא טופס בל/238. עם הטופס מגיעים אל בית החולים, והרופא המטפל מספק תעודה רפואית המיועדת לנפגעי תאונות עבודה. חשוב לציין בפני הגורמים המטפלים את נסיבות האירוע, כיצד נגרמה הפגיעה, מהם הכאבים והנזקים, ולוודא שכל אלו ייכתבו בפירוט על ידי הגורם המטפל. בנוסף לטופס הזה יש לקבל גם אישור מחלה מהרופא.

בתוך כך, יש לשמור על כל המסמכים הרפואיים שמתקבלים במהלך הטיפול הראשוני, בין אם בבית החולים או במרפאה של מקום העבודה, וכן על מסמכים המצטרפים בהמשך כגון צילומים ובדיקות מעבדה. ככל הניתן מומלץ גם לצלם ולתעד את מקום האירוע (פיגום שקרס, שלולית שמן על הרצפה וכדומה), ולאסוף פרטים של עובדים שהיו עדים לאירוע ויוכלו לספק פרטים במידת הצורך.

ולא פחות חשוב, מוקדם ככל האפשר כדאי לפנות אל עורכי דין לתאונות עבודה, אשר ינחו אתכם לביצוע הפעולות הנדרשות בצורה חכמה וזריזה. עורך הדין יספק ייעוץ וליווי שישפרו מהותית את הסיכויים למקסום זכויותיכם מול הביטוח הלאומי, או בתביעה המוגשת כנגד המעסיק או חברת הביטוח שלכם.

לקבלת מידע נוסף, ליווי וייצוג בתאונות עבודה, הנכם מוזמנים לפנות אל משרדנו בטלפון 04-8289090.